פנסיה

פנסיה -החל משנת 2008 יש לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, גם של העובד וגם של המעסיק, לביטוח הפנסיוני של העובד. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד.

החל מינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).

העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).

העובד זכאי לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני.

עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני (גם לא על תשלומים בדיעבד שלא שולמו) ואינו יכול למנוע את ניכוי החלק שלו בהפרשות מתוך השכר.

הפרשות החובה מחושבות על-פי הברוטו של שכר הבסיס של העובד (ללא שעות נוספות) או לפי השכר הממוצע במשק - לפי הנמוך מביניהם.

חובת הפרשת סכומים לביטוח פנסיוני חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה.

במקרה שהעובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני פעיל לפני שהתקבל לעבודה (והיה מבוטח בעת קבלתו לעבודה), הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליו תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטח על-ידי מעסיקו.

קרן פנסיה מציעה מספר מסלולים מובנים של חיסכון פנסיוני עם ביטוח למקרה מוות (ביטוח שאירים) וביטוח למקרה של חוסר יכולת לעבוד (ביטוח נכות או בשם אחר אובדן כושר עבודה).

קרן הפנסיה פועלת לפי הכללים הכתובים בתקנון הקרן, אשר עשויים להשתנות לפעמים.

לכל חוסך בקרן הפנסיה (הנקרא גם עמית בקרן פנסיה) יש חיסכון נפרד משלו, והוא משלם בעצמו על ניהול החיסכון ועל הביטוח.

בקרן פנסיה החוסכים ערבים זה לזה, ומבטיחים שתמיד יהיה די כסף לתשלום הקצבאות לחוסכים. אם התשלום של כל החוסכים לביטוח לא יספיק לתשלום הקצבאות, סכום הקצבה שיקבל כל חוסך תהיה קטנה יותר. מנגד, אם לא השתמשו בכל התשלום לביטוח, הקרן תחלק לכולם תוספת.

גובה קצבת הפנסיה החודשית שהקרן תשלם לעמית במקרה מוות או לאחר פרישתו לגמלאות, נקבע על-פי הגורמים הבאים:

הסכומים שחסך במהלך התקופה שעבד והפריש כספים לקרן, הרווחים שהקרן תצבור, חישובים אקטוארים מבוססי תוחלת חיים, גיל, גיל האישה, מספר קצבאות לאחר היציאה לפנסיה.

פנסיה לעצמאים

משנת 2008 ישנה חובה לכל שכיר במשק להיות מבוטח בביטוח פנסיוני. שינוי המדיניות בשנת 2008 הוביל לכך שכלל השכירים במשק מחויבים ונהנים מביטוח פנסיוני שמקנה להם ולמשפחתם הן קצבה הולמת בעתיד והן הגנה מפני אבדן כושר עבודה או מקרי מוות בהווה.

בכדי לצמצם את הפער בשיעור החוסכים בין שכירים ועצמאים מהחל משנת 2017 קיימת חובת הפקדה לחיסכון פנסיוני לעצמאים. חובת ההפקדה לפנסיה חלה על עצמאים בין הגילאים 21 ל- 60. כאשר עצמאים שגילם היה 55 ביום כניסת החוק לתוקף (בינואר 2017) פטורים מהפקדות לפנסיה. שיעור ההפקדה לפנסיית חובה לעצמאים עומד על 4.45% עד חצי מהשכר הממוצע במשק, ועל 12.55% מהחלק מעל מחצית השכר הממוצע במשק. בשנת 2019 השכר הממוצע במשק עומד על 10,273 שקלים.

חייבים להפקיד עצמאים מעל גיל 21 בעלי ותק של 6 חודשים כעצמאי(לפי מעמ) , מי שעדיין מתחת לגיל 60 ולא חגג 55 במועד כניסת החוק לתוקף ב 2017.

שכיר ועצמאי גם יחד ניתן לקזז את ההפרשות כשכיר מהפרשות החובה כעצמאי.

חוסך עצמאי, שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד, רשאי להפקיד בחיסכון הפנסיוני שלו עד 16% מהכנסתו החודשית (מוגבל בתקרה) ולהיות זכאי לניכוי מס או לזיכוי מס על תשלומיו.

  • עידן פיננסים הבית הכלכלי שלך

  • השקעות ופיננסים ייעוץ כלכלי

  • השקעות ביטוחים כלכלת המשפחה