ביטוח מנהלים מהווה אחד מאפיקי החיסכון הפנסיוני בישראל. אפיק חיסכון זה מיועד לתשלום פנסיה חודשית בהגיע החוסך לגיל הפרישה (62 לאישה - נכון ל-2016 ו-67 לגבר). בנוסף לכך, החוסך בביטוח מנהלים מבוטח בביטוח חיים (ריסק מוות) ויכול להוסיף גם ביטוח אובדן כושר עבודה. את מרכיבי הביטוח השונים ניתן להתאים להעדפותיו של המבוטח.
ביטוח מנהלים הוא חוזה בין המבוטח לבין חברת הביטוח, הנקרא "פוליסת ביטוח". היות שמדובר בחוזה, מרבית התנאים בו קבועים ואינם ניתנים לשינוי במהלך תקופת הביטוח.
בביטוח מנהלים, חברת הביטוח היא זו שנושאת בסיכון הביטוחי הקיים בפוליסה.
עד 2012 חברות הביטוח שיווקו פוליסות שהבטיחו כי תשלומי הפנסיה לא יושפעו משינויים בלוחות תוחלת החיים כלומר מקדם המרה מובטח(מספר שבעזרתו מחשבים סכומים שנצברו בחיסכון פנסיוני לקצבה חודשית לשארית החיים).
לרוב דמי הניהול יותר גבוהים מדמי הניהול בפנסיה.
העובד רשאי להפקיד עד 7% משכרו בכל חודש והמעסיק מוסיף עד 7.5% משכר העובד כתגמולים ובנוסף עוד 8.33% משכר העובד כפיצויים (מוגבל בתקרת שכר).
חלקו של המעסיק חייב לכלול תשלום עבור רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד. המעסיק חייב לרכושש ביטוח זה במסגרת ביטוח המנהלים אף אם כתוצאה מכך ייאלץ להגדיל את חלקו בהפרשות אל מעבר ל-6.5%, אולם בכל מקרה סך כל העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה והפרשות המעסיק לדמי תגמולים, לא יעלה על 7.5% מהשכר.